פסק-דין בתיק ת"ק 29720-03-12

עניינו של פסק דין זה בנזקי רכוש שאירעו בתאונת דרכים ביום 14.2.12.

הצדדים אינם חלוקים על עצם התרחשות התאונה, יחד עם זאת, כל צד טוען כי הצד שכנגד הוא שאחראי לה.

טוען התובע 2 אשר נהג ברכב (ולהלן: התובע) כי נסע בצד שמאל של הדרך כאשר לפתע חלף מימינו רכב נהוג בידי הנתבע.

רכב הנתבע נצמד אליו ועם חלקו האחורי ממנו בלט הפגוש, פגע בו והסב לו נזק.

הנתבע טוען מנגד כי דווקא היה זה רכב התובע אשר נצמד לחלקו האחורי של רכב הנתבע ובמהלך הנסיעה הוא שפגע ברכבו.

דיון והכרעה :

לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי כי אני מעדיפה את גרסת התובע על פני זו של הנתבע,  ואנמק החלטתי.

התובע הבהיר כי נהג בצד שמאל של הדרך שכן ביקש לפנות שמאלה לכיוון עפולה. בשלב כלשהו של הנסיעה חש ברכב חולף על פניו והגיש כי הרכב "נתפס" כלשונו ברכבו. הרכב לא עצר אלא רק לאחר שהתובע סימן לו לעצור.

דברי התובע התיישבו עם עדות התובעת אשר ישבה במושב האחורי של הרכב וראתה את התרחשות התאונה. לדבריה, רכב הנתבע עבר מימין חתך שמאלה ופגע ברכבם.

ראה גם הודעת התובע לחברת הביטוח (במסגרת ת/4).

תמונות הנזק שהוגשו תומכות אף הן בגרסת התובעים ומתיישבות עמה.

ניתן לראות כי ברכב הנתבע מצוי אותו פגוש הבולט מצדי הרכב אשר צורתו מאפשרת את אותה התפיסה הנטענת.

כמו כן, ניכר ברכב התובעים כי טמבון רכבם אכן נמשך קדימה והשתחרר.

מנגד תמונות אלו אינן מתיישבות עם גרסת הנתבע אשר לדבריו רכב התובעים פגע ברכבו.

ככל שהיה מקום לקבל את גרסת הנתבע כי רכב התובעים סטה לנתיבו ופגע ברכבו שאז סביר כי הנזק שהיה נגרם לרכב התובעים היה בא לידי ביטוי בפגיעת מעיכה בטמבון רכב התובעים.

אוסיף ואציין כי התובע מסר עדות ברורה לעניין מיקום התאונה, הבהיר מדוע נסע בנתיב כפי שנסע, טען כי לאחר התאונה לא עצר הנתבע את רכבו וכי והיה הצורך לנסוע אחריו על מנת לעצור את הרכב ואכן כלי הרכב עצרו במרחק מה ממקום התאונה.

מנגד, עדותו של הנתבע לעניין מיקום התאונה לא הייתה ברורה כלל, לא ניתן כל הסבר מפיו מדוע לא עצרו כלי הרכב במקום התאונה ואף תשובה לטענת התובע כי נאלץ לנסוע אחריו ולצפצף לו, לא נתן. גם התנהגות זו שלאחר התאונה יש בה כדי להעיד על התרחשותה.

אשר על כן, אני קובעת כי הנתבע הוא שאחראי לתאונה.

אשר לנזק -